יום שלישי, 14 במאי 2019

ארקטורוס תרפויטיקס בע”מ: פרסום תשקיף בארצות הברית להיפוך שרוול

ארקטורוס תרפויטיקס בע”מ (לשעבר אלקוברה בע”מ) – חברה ציבורית ישראלית אשר מניותיה נסחרות ב-Nasdaq בארה”ב – פרסמה בארה”ב ביום 12 באפריל 2019, תשקיף לרישום ניירות ערך למסחר והודעה על זימון אסיפה כללית (Prospectus and Proxy Statement).

פרסום התשקיף הוא שלב מתקדם לקראת השלמת הליכי הסדר בין החברה לבין בעלי מניותיה, כאשר האסיפה הכללית מזומנת בהתאם להוראת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

ההסדר הינו למעשה, הליך רה-ארגון, אשר נועד לביצוע העברת מקום ומשטר ההתאגדות של החברה, מחוק החברות בישראל לחוקי החברות בדלוואר, ארצות הברית. רצונה של החברה להעביר את מקום ההתאגדות, הידוע גם כ-“היפוך שרוול”, נבע מכך שפרט למקום התאגדותה ההיסטורי, לא נותרו לה כל זיקות לישראל. 

בסוף שנת 2017 הושלמה עסקת מיזוג בין החברה (שהייתה אז שלד בורסאי ללא פעילות), אשר במסגרתה החברה רכשה את נכסי Arcturus Therapeutics Inc., מסן-דייגו, קליפורניה. לאחר השלמת המיזוג, החברה שינתה זהותה, ורוב מוחלט של בעלי מניות לא ישראלים, היא נסחרת בבורסה אמריקאית וכפופה לדיני ניירות ערך של ארה”ב, וכל מנהליה, עובדיה ופעילותה נמצאים בארה”ב.
להמשך קריאה: http://bit.ly/2vZV1G5

יום חמישי, 18 באוקטובר 2018

יום שלישי, 14 באוגוסט 2018

בעל הבית מתקשר לנייד, האם לסנן?

ראיון עם עורך הדין מיכאל ברנע לדהמרקר שעוסק בשאלה מה נכון יותר לניהול תקין של חברה - בעל שליטה דומיננטי או שלטון מנהלים ואיך זה משפיע על עבודת הדירקטוריון של החברות. 
https://www.themarker.com/markets/.premium-1.6381318

יום שבת, 14 ביולי 2018

השקעות זרות - הפוטנציאל של מדינת ישראל

על אף גודלה של מדינת ישראל והאתגרים השונים מולם היא מתמודדת, מדינת ישראל נחשבת כיום בין המדינות המובילות בתחום החדשנות טכנולוגית. מוניטין עולמי של קדמה, חדשנות ומרכז למצוינות טכנולוגית, שמים את ישראל על הרדאר של חברות בינלאומיות המבקשות לאתר  טכנולוגיות חדשניות ולהשקיע בהן. להמשך המאמר שלי: https://goo.gl/Gg8q7H

יום חמישי, 28 בדצמבר 2017

מיקי ברנע: בעולם מתוקן החתמים צריכים ללוות את החברה גם אחרי ההנפקה

חלק מהראיון שהיה איתי בגלובס. כתב: קובי ישעיהו 

שוק ההנפקות הראשוניות (IPO) בבורסה של תל-אביב, שהיה רדום במשך שנים רבות, התעורר בשנת 2017. לצד המשך מגמת גיוסי האקוויטי של חברות ישראליות בבורסות שמעבר לים, כולל בשווקים חדשים כמו אוסטרליה, שב גם השוק המקומי לפרוח לאחר מספר שנים שכונות במיוחד.
17 הנפקות ראשוניות בוצעו בתל-אביב בשנה החולפת ובמסגרתן גויסו בסך-הכול כ-3 מיליארד שקל באמצעות הנפקת מניות חדשות והצעות מכר של מניות קיימות על-ידי בעלי השליטה. זאת לעומת גיוסים של 400 מיליון שקל ב-5 הנפקות הון ראשוניות שבוצעו בשנים 2015-2016.
עוד שלוש חברות ביצעו רישום כפול, כך שמספר המצטרפות החדשות לבורסה עומד על 20, כאשר בנטרול חברות שנמחקו מהמסחר, גדל מספר החברות הרשומות למסחר ב-7 ל-458.
עו"ד מיקי ברנע מעריך כי גם ב-2018 יש לבורסה פוטנציאל לרכז כמות נכבדה של הנפקות הון ראשוניות. ברנע הוא שותף-מייסד ומנהל במשרד עורכי הדין ברנע, המתמחה בהשקעות בינלאומיות, דיני תאגידים, מיזוגים ורכישות, ניירות ערך ומשפט מסחרי. בראיון ל"גלובס" הוא אומר כי "עד לפני שנה המצב היה מאוד קשה מבחינת ההנפקות הראשוניות, גם בבורסות אחרות ברחבי העולם, אבל יש המון כסף בארץ ובחו"ל שמחפש ערוצי השקעה, ולכן ההתעוררות שהתרחשה בשוק השנה הייתה צפויה, והיא כנראה תימשך גם בשנה הבאה.
"אגב, אני לא חושב שההתעוררות היא תוצאה של מהלכים משמעותיים מצד הרגולטור. בעיניים של הרשות לניירות ערך אולי הצעדים שהם עשו ועושים הם מרחיקי לכת, אבל בעיניים של מנהלים ובעלי שליטה בחברות ציבוריות, הנטל הרגולטורי עדיין גדול ומשמעותי".
בסיכום השנה מתברר כי 10 מתוך ההנפקות החדשות שבוצעו ב-2017 בתל-אביב הניבו למשקיעים בהן תשואה חיובית. ההנפקה הטובה של השנה היא זו של חברת תחנות הכוח או.פי.סי שבשליטת עידן עופר, שהניבה תשואה של כ-40% מאז ההנפקה בחודש אוגוסט. גם מניית מור בית השקעות "כיכבה" מאז הנפקתה ביולי עם תשואה של 20%. היתר הניבו תשואה חיובית חד-ספרתית.
מהצד השני, 4 מתוך 7 ההנפקות שהסבו תשואה שלילית, גרמו למשקיעים הפסד כבד בשיעור דו-ספרתי על מחיר ההנפקה - אירונאוטיקס, רציו פטרוליום, תמר פטרוליום וטלרד.
נראה שהנפקות אלה, ואירונאוטיקס בראשן (הפסד של 36% מאז ההנפקה), גרמו לחיתוך חד במחירי הנפקות ה-IPO האחרונות של רשת מועדוני הכושר הולמס פלייס וחברת הבנייה קבוצת אחים יעקובי, בהן אף בוטלו הצעות מכר מתוכננות על-ידי בעלי השליטה.
"שדירקטורים יפחדו מבעלי המניות"
- אתה רואה בעיה באופן תמחור ההנפקות הראשוניות בתל-אביב?
"האחריות על התמחור בהנפקות היא של החתמים. בעולם מתוקן החתמים צריכים להמשיך ללוות את החברה המונפקת גם בחודשים שאחרי הנפקה, ולכן יש להם אחריות גם כלפי המשקיעים, אבל בארץ זה שונה. בהנפקות האחרונות, כמו של הולמס פלייס, גם הורידו את המחיר וגם חתכו את הכמות בהצעת המכר, כי החתמים כנראה הבינו שצריך לתמחר את ההנפקה אחרת.
"אם הציבור או המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נדפקים, זה פוגע לאחר מכן בכל השוק. הנחת העבודה צריכה להיות שמניה בהנפקה נמכרת במחיר נמוך לעומת סחורה מקבילה שנסחרת בבורסה, כך שהמשקיעים בהנפקה אמורים להרוויח, כי הם לוקחים סיכון. אם אחר כך יש ירידות, זה פוגע בתיאבון להנפקות חדשות וחברות אחרות נפגעות. לכן החתמים צריכים לא רק לחשוב על מקסום הרווח והתשואה שלהם, אלא על בריאות השוק כולו בטווח הארוך".
האירועים השליליים שדבקו בבזק ובטבע והביקורת הקשה שנמתחה על תפקוד הדירקטוריונים של שתי החברות המובילות, צפויים להשפיע לשלילה על שוק ההנפקות של תל-אביב?
"לא בהכרח. בשורה התחתונה מדובר בסכומי כסף עצומים שמחפשים כל הזמן תשואה, ולכן זו בעיקר שאלה של איכות ומחיר. אגב, לדעתי אלה הסיפורים הכי משמעותיים השנה בשוק ההון. צריך להבין שלהיות דירקטור בחברה ציבורית זו פוזיציה מאוד מאוד מסוכנת היום. וזה, אגב, המצב הנכון.
"כלומר, הדירקטורים צריכים לקחת את התפקיד שלהם בשיא הרצינות ולפחד מבעלי המניות, גם אם מדובר במישהו שמחזיק מניות של החברה בכמה אלפי שקלים בלבד, ולייצג אותם היטב. אסור לדירקטור להיות חותמת גומי של בעל השליטה או חבר של המנכ"ל".
- טבע אמורה הייתה להתנהל אחרת מרוב החברות הציבוריות המקומיות?
"נכון. שם הדירקטוריון היה אמור להתנהל בצורה מקצועית לחלוטין, מכיוון שלא היה שם בעל שליטה מרכזי, ותראה מה קרה שם.
להמשך הראיון המלא - http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001217102 

יום שבת, 9 בספטמבר 2017

מה שנורא במאבקי שליטה - זה שבישראל אין כמעט אירועים כאלה

"מאבקי שליטה מייצרים ערך לחברות. הם מעבירים שליטה מגופים שמרניים לגופים אחרים ומזרימים דם חדש לחברה. אלא שרוב החברות הישראליות מוחזקות על-ידי גרעיני שליטה. גם הוראות חוק החברות יוצרות מגבלות קשות בכל הנוגע להשתלטות על חברות. בעצם, ההוראות בנויות כך שבמקרים מסוימים בלי שיתוף פעולה של החברה, אתה לא תוכל לבצע השתלטות. הרי הדירקטוריון לא ייקח חלק פעיל במנגנון שיביא להדחה שלו. זו עוד מגבלה בדרך לייצר מאבקי שליטה קלאסיים. זה שיש מאבקי שליטה, זה נהדר, כי אחרת, בשביל מה להיות ציבוריים? כשיש שליטה של 70%, זה ממש כמו חברה פרטית, וכמעט בלתי אפשרי לשבור גרעין שליטה גדול"
לראיון המלא איתי, בנוגע למאבקי שליטה בישראל  http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001204018

יום ראשון, 25 ביוני 2017

כל מה שצריך לדעת בנושא פרטיות

אין ספק שנושא הפרטיות עובר מהפכה. במסגרת המהפכה ניכר הידוק משמעותי של הסדרים רגולטורים, אשר מגבילים את יכולת הפעולה של עסקים וחברות.
אנו עדים לכך שתחום שגבולותיו היו צרים ומוגבלים - שכמעט והיה מוגבל לעולם הרגשי - הופך להיות נושא משפטי מורכב, עם הגדרות הרבה יותר רחבות ומקיפות.

בעוד שפעם הגנת הפרטיות כללה את זכותו של אדם לשמירה על מידע פרטי בפני חשיפה ציבורית, מקבל היום מאפיינים אחרים המתייחסים לעצם איסוף המידע על האדם, העברתו ממקום למקום וסוגי השימוש המותרים בו, גם כאשר אין חשיפה ציבורית או פומבית של המידע.

נושאי הפרטיות כוללים היום היבטים מורכבים – סוגיות של מה מותר ומה אסור כאשר אוספים מידע אישי, מגבלות פרטיות בתחומים וורטיקלים ספציפיים, וקביעת כללים מחמירים לגבי שמירה על מאגרי מידע ואופן ההתנהלות במקרים בהם הם נפרצים.

המשמעות של המהפכה הנוכחית היא שבכל פעולה משפטית שאנו מבצעים, חייבת להיות התייחסות להיבטי הפרטיות. בעולם שבו מאגרי מידע, והיכולת לעשות שימוש בהם, הופכים להיות - ולעיתים כבר מהווים - מרכיב מרכזי בערך של תאגידי ענק – כגון פייסבוק וגוגל  - הרי ששאלות הפרטיות יכולות להקים ולהפיל ענקים.